אף שמרבית הזוגות הצעירים, אשר בוחרים במיסוד הקשר במסגרת ברית הנישואין, עושים זאת במחשבה שמדובר ב"התחייבות לכל החיים", הרי שבפועל, וכפי שעולה מעיון באחוז המתגרשים השנתי, שעולה בהדרגה מדי שנה, חלק הולך וגדל מקשרי הנישואין מותרים במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג, מסיבות אלו ואחרות.
במסגרת הליך התרת נישואין, המוכר גם כהליך גירושין, הרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך חיי הנישואין נדרש להיות מחולק בין שניהם, באופן יחסי ושווה. אף שחלוקה זו פשוטה יחסית בהתייחס לאותם "נכסי דלא ניידי", כדוגמת רכב, בית מגורים, מוצרי צריכה, וכדומה, אשר שווים הכספי ידוע לרוב, הרי שקיימים מרכיבים אחרים ברכוש המשותף, אשר חלוקתם לרוב מסובכת בהרבה.
מבין מרכיבים אלו, ייתכן שהרכיב הקשה ביותר לחלוקה הוא הזכויות הפנסיוניות, שצברו בני הזוג במהלך תקופת הנישואין. מאחר והפסיקה קבעה זה מכבר כי כספים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מהנכסים הממוניים אשר נצברו על ידי בני הזוג במהלך נישואיהם, הרי שבמהלך הגירושין יש לחשב גם כספים אלו, ולחלקם שווה בשווה בין בני הזוג, משימה קשה מאחר ובפועל מדובר ב"זכויות עתידיות", אשר ניתן לממשם רק בעת היציאה לפנסיה.
חלוקת כספי הפנסיה – מתי?
השאלה הנובעת ישירות בהקשר זה, היא מתי יש לבצע את החלוקה של כספים אלו, בין אם כחלק מהליך המנוהל ישירות מטעם בני הזוג, ובמידה ואלו לא מגיעים להסכמה, מטעם בית המשפט.
מצד אחד, ומאחר ומדובר כאמור בחלק בלתי נפרד מהרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם, נדמה כי יש לחלקו יחד עם שאר הרכוש המשותף, כלומר במסגרת הליך הגירושין. גישה זו היא לרוב הפתרון הרצוי פחות, וננקטת במקרים בהם קיים חשש מ"העלמת רכוש" מצד מי מהצדדים, או לחילופין בעקבות מצוקה כספית קשה של אחד מבני הזוג, אשר כספים אלו נדרשים לו מיידית.
מצד שני, הפתרון שננקט במרבית המקרים ביחס לסוגיה זו הוא חלוקת הכספים רק לאחר שאלו מבשילים, כלומר במועד היציאה לפנסיה, כאשר הכספים הופכים נגישים לבני הזוג. לרוב, זהו הפתרון הפשוט יותר, שכן במעמד היציאה לפנסיה ניתן לחשב בקלות יחסית מהו שווים הכולל של הכספים, וכך לחלקם במשורה בין בני הזוג. עם זאת, הדבר דורש מבני הזוג המתגרשים לשמור על קשר במהלך חיי הנישואין, ועלול אף לאפשר למי מהצדדים "להעלים" כספים, ללא ידיעת בן הזוג השני.
חלוקת כספי הפנסיה – כיצד?
במידה והוחלט כי חלוקת כספי הפנסיה תבוצע במועד הגירושין, מה שיאפשר לבני הזוג "לנתק מגע" לאחר תום ההליך, הרי שיש צורך בביצוע חישוב מדוקדק של כספי הפנסיה אשר נצברו על ידי שני בני הזוג במהלך תקופת הנישואין. חישוב זה נקרא "היון", ומבוצע על ידי בעל מקצוע הפועל מטעם בני הזוג, או מופקד על המלאכה מטעם בית המשפט.
לאחר שמבוצע החישוב, ולאחר שהוגדרו שווים הכספי של זכויות הפנסיה העומדות לרשותו של כל אחד מבני הזוג, זכויות אלו נדרשות לחלוקה בין השניים באופן יחסי, כאשר בן הזוג אשר נהנה מזכויות רחבות יותר מחויב להעביר לבן הזוג השני פדיון הולם בשווי זכויות הפנסיה העודפות. פדיון זה נמסר לרוב בכסף, או בשווי כסף (נכסים שונים המצויים בחזקתו הבלעדית). כך ניתן להבטיח את שמירת השווי של כספים אלו, אשר בפועל לא נמשכים מקופת הפנסיה.
במידה והוחלט כי חלוקת כספי הפנסיה תבוצע במועד ההפשרה, דהיינו בעת יציאת בני הזוג ממעגל העבודה, הרי שההיון מבוצע אף הוא במועד זה בהתאם.
