האם ניתן להמשיך להפקיד באותה קרן השתלמות כאשר מחליפים מקום עבודה?

קרן השתלמות היא תכנית חיסכון שמומלצת על ידי המדינה ולכן בין היתר ניתן להמשיך להפקיד בה ואף לצבור זכויות גם כאשר מחליפים מקום עבודה. גובה ההפקדה בקרן נקבע לפי השכר, שיעור הפקדת המעביד ושיעור הפקדת העובד ואפשר להשתמש בכסף לכל מטרה אחרי 6 שנים כולל רווחי ההון עם פטור ממס

מעל 376 מיליארד ש”ח מושקעים נכון לתחילת 2016 בקופות גמל וקרנות השתלמות בישראל. המשמעות היא שמדובר על אחד המכשירים הפיננסיים הנפוצים והמומלצים ביותר לטווח קצר-בינוני, אך ציבור העובדים והשכירים עדיין לא לגמרי מבין כיצד להתנהג איתו. באופן עקרוני, מדובר על מכשיר חיסכון שמעניק הטבות מס ואינו תלוי בגיל החוסך. זה ההבדל העיקרי בין הקרן לבין פנסיה וקופות גמל ולכן הוא אטרקטיבי עבור קהל יעד מגוון.

המשמעות בפועל היא שהחוסך מפקיד כספים על בסיס חודשי ולאחר 6 שנים הוא יכול להשתמש בהם לכל מטרה. המשיכה כוללת את רווחי ההון של הקרן והכספים פטורים ממס. שכיר לדוגמא רשאי להפריש בכל חודש עד 2.5% מהמשכורת שלו, בעוד המעסיק מעביר עד 7.5% נוספים או פי שלושה מגובה הפרשת השכיר (הגבוה מביניהם). למרות שלא קיימת חובה מצד מעסיק במגזר הפרטי לפתוח לעובד את הקרן, זו הטבה שניתן ואף רצוי לבקש כחלק מהמשא ומתן לתנאי ההעסקה.

מותר לעובד להמשיך להפקיד באותה קרן גם כאשר הוא מחליף מקום עבודה. אין קשר לשאלה האם הוא עזב, התפטר או פוטר כי הקרן היא על שמו והוא העמית היחיד שרשאי לצבור בה את הזכויות. יתרה על כך, אפילו בעת הפסקת התשלומים לקרן אין פגיעה כלשהי והכספים ממשיכים לצבור ותק וריביות וניתנים למשיכה בהתאם לכללים. הותק בקרן נספר ממועד ההפקדה הראשונה של העמית ורק במקרה של פטירה ניתן למשוך אותם מיידית. בנוסף, מעביד שניכה משכר העובד את חלקו בהפרשות חייב להעביר את הסכום הזה לקרן תוך 30 ימים מהיום שבו מוכרזים הכספים כשכר מולן.

איך תדעו האם כדאי לכם להחליף קרן?

גובה ההפקדה בקרן נקבע על ידי פרמטרים אחידים ולכן השאלה האם לעבור לקרן חדשה או להישאר בקרן הקיימת היא פונקציה של ביצועים ודמי ניהול. הגורמים המשפיעים על גובה ההפקדה הם גובה השכר, שיעור הפקדת המעביד ושיעור הפקדת העובד. גובה השכר הוא תמיד הבסיס לחיסכון ותקרת השכר לשכירים עומדת נכון להיום על 15,712 ש”ח לחודש. הפקדות מעביד מעבר לתקרת השכר הנוכחית מחויבות במס שולי על ההפקדה העודפת, כמו גם מיסוי רווחי הון בשיעור של רבע מהרווח הריאלי במועד המשיכה.

מבחינת שיעור הפקדת המעביד, הסכום הוא 7.5% ועד תקרה של 1,178 ש”ח בחודש. שיעור הפקדת העובד השכיר הוא 2.5% ועד תקרה של 393 ש”ח לחודש, בעוד עצמאי יכול לבצע הפקדה שנתית של עד 21,916 ש”ח בשנה. בנוסף, תמיד אפשר להעביר את הכספים בין מסלולים באותה קרן.

מה המשמעות של פתיחת קרן במעמד עצמאי?

מעמד עצמאי משנה במספר מובנים את אפשרויות החיסכון לטווח קצר, בינוני וארוך. קרן השתלמות לעצמאיים נפתחת על ידי עמיתים יחידים שמדווחים על הכנסה מעסק או משלח יד. עצמאי אמנם לא מוגבל בסכום שאותו הוא יכול להפקיד לקרן, אך קיימת הגבלה על גובה הסכום שעבורו הוא יהיה זכאי להטבת מס. למעשה, הטבת המס היא המוטיבציה העיקרית של העצמאי לפתוח קרן השתלמות כי עבורו אין מעסיק שמוסיף הפקדות. זו גם הסיבה בגללה כדאי להכיר את גובה ההפקדות הזכאיות להטבה מן הסוג הזה.

הטבת מס בעת הפקדה לקרן ניתנת על ידי המדינה בסך של עד 7% מההכנסה החייבת בפועל וכאמור עד תקרה של 271 אלף ש”ח בשנה. המשמעות היא סכום הפקדה מקסימאלי של 18,270 ש”ח בחודש. בנוסף, הסכום המוכר לצרכי מס יהיה רק עד 4.5% מההכנסה החייבת בפועל. בשנת 2016 לדוגמא המשמעות הייתה הכנסה של עד 11,745 ש”ח בחודש.

עצמאי יכול להתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לחשב את הסכום המוכר למס. החישוב מנכה 2.5% מהההכנסה החייבת מתוך סך הסכום שהופקד, כך שעצמאי שמפקיד 5% יוכר לצרכי מס של 2.5% מההכנסה החייבת שלו בלבד. מצד שני, הוא יכול להתעודד מכך שהטבת מס על רווחי הון אינה מוגבלת לאחוז מסוים: ההטבה ניתנת לכל סכומי ההפקדה ועד תקרה מוגדרת שעומדת נכון להיום על 18,240 ש”ח. תקרת ההפקדה משתנה כל שנה בהתאם לקביעת משרד האוצר וניתן להתעדכן לגביה באתר הרשויות.

לסיכום, במקרים של שינוי בסטטוס העבודה אין פגיעה בזכויות הותק בקרן השתלמות. מהבחינה הזו אין הבדל בין חוסך שכיר ועצמאי: זכויות הותק בקרן הקודמת נשמרות והעמית יכול לפתוח קרן חדשה, או להמשיך להפקיד לקרן הקיימת. הקרן הותיקה שבה לא בוצעו משיכות היא זו שקובעת את זכויות הותק בשאר הקרנות והיא גם זו שבה מגולם החיסכון.