ישראל חסון

חסון שירת במשך 23 שנה בשב"כ, במהלכן שימש בתפקידים רבים ונטל חלק בפעילות מבצעית בלבנון, ביהודה ושומרון. כמו כן, שימש כמפקד השב"כ בנפת ירושלים וכסגן ראש השב"כ בין השנים 1997-1999 ו- "נחשב לאחד ממגייסי הסוכנים ואנשי המבצעים המהוללים בשירות הביטחון הכללי".

לחסון קשרים הדוקים במיוחד עם העולם הערבי ועם אוכלוסיית ערביי ישראל. הוא שימש כשליחם האישי של מספר ראשי ממשלות ישראל ביניהם יצחק רבין ז"ל, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואהוד אולמרט, וקיים פגישות חשאיות עם רבים ממנהיגי מדינות ערב. חסון היה שותף למו"מ של הסכם טאבה, הסכם חברון, הסכם וואי והמו"מ בקמפ-דיויד והיה מיוזמי "המפקד הלאומי" לקביעת קווי המתאר של הסכם הקבע בין ישראל לרשות הפלשתינית.

בכנסת ה-17 היה ממובילי המאבק בהשתמטות מצה"ל, מיוזמי חוק "שי דרומי" והעביר את החוק למימון נסיעות משפחות החטופים והנעדרים לחו"ל. בין השאר, חסון כיהן בכנסת ה- 17 כיו"ר ועדת הכלכלה וכחבר בוועדת חו"ב ובוועדת המשנה לשירותים החשאיים.

חסון הצטרף למפלגת קדימה בנובמבר 2008, התמודד בבחירות המקדימות במפלגה ונבחר לכהן מטעמה בכנסת ה-18. בכנסת הנוכחית חסון מכהן כחבר בוועדת הכלכלה וכממלא-מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא משמש כיו"ר צוות הבדיקה לבחינת מערך השיקום במשרד הביטחון מטעם וועדת החוץ והביטחון, כיו"ר השדולה למען צמצום תופעת ההשתמטות ועידוד הגיוס לצה"ל, יו"ר השדולה למען התעשיות הביטחוניות, יו"ר השדולה למען חוות הבודדים ויו"ר השדולה למען עולי אתיופיה. כמו כן, יזם חסון את הצעות חוק "משתמטות בשם הדת", "הפנסיה של עזמי בשארה" ו-"ועדות קבלה".