שינוי שיטת הממשל

מדינת ישראל סובלת מזה מספר שנים מחוסר יציבות שילטונית קיצוני. מאז שנת 1988 לא מילאה אף כנסת את ימיה ותקופות הכהונה של כל הכנסות היו רצופות במשברים קואליציוניים, חילופי שרים תכופים ודרישות כלכליות עצומות של מפלגות סקטוריאליות קטנות.
קדימה רואה בחוסר היציבות השילטונית איום אסטרטגי על מדינת ישראל. חוסר היציבות פוגע ביכולת הממשלה לקבל תכניות ארוכות טווח, מגביל את השיקולים של שרי הממשלה וראש הממשלה ממלא חלק ניכר מזמנו במאבקי השרדות פוליטיים במקום בדאגה למילוי שליחותו הציבורית.
חוסר היציבות השלטונית גם מביא למצב שבו שרי הממשלה לא יכולים לקדם את המדיניות שבשמה נבחרו, בשל טווח הזמן הקצר בו הם מכהנים כשרים. החלטות קריטיות רבות במשרדים מתקבלות על ידי פקידים שצברו במהלך שנות חוסר היציבות עוצמה רבה- ולא תמיד בהתאם למדיניות הממשלה המכהנת.
לצד תופעת חוסר היציבות פשתה בישראל תופעת השחיתות השלטונית שהיא רעה חולה המערערת אף היא את יסודות הממשל בישראל. שתי התופעות הללו הביאו לאובדן האמון של הציבור בישראל במוסדות השילטון ובמדינה בכלל. קדימה תפעל להחזרת האמון בשלטון באמצעות דוגמה אישית של ניקיון כפיים ציבורי, באמצעות כינון חוקה שתעגן את מוסדות השלטון וערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית באמצעות הבטחת יציבות שלטונית ויכולת הדרג הנבחר לנהל את משרדי הממשלה ובאמצעות רפורמה בשירות הממשלתי ומאבק בשחיתות השלטונית.

כינון חוקה
חוקה הכרחית להבטיח את דמותה היהודית והדמוקרטית של ישראל לדורות. כינון חוקה הוא תפקידה של הכנסת כרשות מכוננת. החוקה תיתן תוכן לקיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי ולערכיה ומימשלה כמדינה דמוקרטית. החוקה תפחית את אי הודאות, המתח והחששות הקיימים בין מגזרים שונים באוכלוסיה- הרוב היהודי והמיעוט הלא יהודי, דתיים וחילוניים וכו'

• בהמשך למאמץ שהובילה קדימה בכנסת היוצאת, ממשלת קדימה תוביל כינון חוקה. בהסכמה רחבה כבר במהלך כהונתה של הכנסת ה 18-

שינוי שיטת הממשל
קדימה מאמינה כי רק שינוי של שיטת הממשל בצורה שתבטיח יציבות ומשילות תאפשר ניהול תקין ונכון של המדינה על ידי ממשלה בעלת ראיה לטווח ארוך ושיקולי טובת המדינה בלבד. לשם כך:

• מיד עם כינונה של ממשלת קדימה יועבר בכנסת "חוק היציבות השילטונית"- חוק זה יקבע  כי לא ניתן להדיח ראש ממשלה מכהן, למעט במקרים חריגים של שחיתות אישית וכדומה, ברוב של 80 חברי כנסת. החוק יגביל את האפשרויות הקיימות היום להדחת ראש ממשלה- אי אמון, אי העברת תקציב וחוק לפיזור הכנסת. החוק יבטיח כי, למעט במקרים חריגים, הממשלה תוכל לכהן ארבע שנים מלאות וראש הממשלה יוכל להתרכז בניהול עינייני המדינה ולא בהבטחת שרידותו הפוליטית.
• תוך 120 יום מכינון הממשלה תציג הממשלה לכנסת הצעה לשינוי מקיף של שיטת הממשל בישראל באופן שיבטיח את היציבות השלטונית ואת יכולת המשילות של הממשלה.

רפורמה בשירות הציבורי
השירות הציבורי במדינת ישראל סובל מתופעות של חוסר יעילות, חוסר שקיפות, העדר תיכנון ראוי לטווח הארוך ומנגד העדר סמכות (ואחריות) במשרדי הממשלה השונים.

• ממשלת קדימה תיזום רפורמה מקיפה בשירות הציבורי. מטרת הרפורמה כפולה: שיפור השירות לאזרח ושיפור היעילות הכלכלית והניצולת של התקציבים הציבוריים.

לאור המטרה של הגדלת השקיפות לציבור על הציבור להיות מעורב בגיבוש פרטי הרפורמה. פרטי הרפורמה יגובשו תוך הדברות עם נציגי ארגוני העובדים, אנשי המגזר הכלכלי-פיננסי ונציגי אקדמיה.

הרפורמה תכלול מספר מרכיבים, אשר כולם יחד ייטפלו בכשלי המגזר ציבורי:

1. שינוי מבנה השכר במגזר הציבורי: מעבר לתמריץ משתנה, מענקים להישגים מיוחדים, מתן אפשרות לניידות וקידום בין משרדים שונים והרחבת המועסקים בחוזים אישיים.
2. קביעת תקציב רב שנתי – המאפשר אופק פעילות ומיקוד ביצועים.
3. הפרדה בין הגורמים שקובעים את המדיניות לבין סוכנויות הביצוע כולל העברת סמכויות מאגפי האוצר השונים למשרדי הממשלה וסוכניות הביצוע.

מכאן תסלל הדרך ל:

1. תקציב על פי תפוקות ולא על פי תשומות. הממשלה תקבע יעדי תפוקה מדידים לפעולות המשרדים ויתקיים מעקב של הממשלה אחר עמידת המשרד ביעדיו. בנוסף יבחן "הטיס האוטומטי" בתקציב המדינה אשר על פיו השינויים בתקציב המדינה משנה לשנה מזעריים ואינם מאפשרים שינוי או פריצות דרך.
2. מתן סמכויות, כולל הרחבת האחריות, למנהלים בשירות בציבורי. זאת, בניגוד למצב כיום אשר על פיו הסמכויות המוקנות, אפילו למנכ"ל של משרד ממשלתי, הן אפסיות, באשר הכח מרוכז בידי אגפי האוצר השונים.
3. גמישות תפעולית של יחידות הביצוע השונות.
4. העמקת והרחבת השקיפות מתוך מטרה שהאזרחים יוכלו גם לקבל שירות טוב יותר וגם לבקר נכונה את יעילות השירות הממשלתי.
5. קביעת מנגנון להערכת עדיפויות בין פרויקטים ממשלתיים שונים. מנגנון כזה אינו בנמצא כיום, בין היתר, בגלל העדר מידע נאות. עם הטמעת השינויים שתוארו קודם, יתאפשר גם לקבוע מנגנון אמיתי ושקוף של הערכת הפרויקטים אשר יסייע בקביעת סדר עדיפות אמיתי בתקציבי המדינה.

כבר בראשית התהליך ניתן יהיה להגיע לסוכניות ביצוע ממשלתיות (בתוך או מחוץ למשרדי הממשלה השונים) אשר מתחרות ביניהן על יעילות הביצוע. גופים אלו יחתמו על הסכמי מסגרת מפורטים מול הממשלה, יכינו תוכניות עבודה רב שנתיות עם מדדים מוסכמים להצלחה – וכך, יובטח לראשונה כי עם האחריות תבוא סמכות – ועם זה שקיפות כלפי הציבור וייעול של השירות הציבורי – אשר יוכל לתת שירות יותר יעיל ויותר זמין לאזרח ולמדינה כאחד.
תוצרי הרפורמה יכללו ידידותיות רבה יותר של המערכת הציבורית לאזרח, העמקת הממשל האלקטרוני ויכולת האזרחים לקבל מידע ולבצע פעילות ללא צורך בהגעה אישית לפקיד, שקיפות נאותה, שיתוף ראוי של הציבור, אחריות של מנהלים בשירות בציבורי וחיסכון ניכר בהוצאה הציבורית.

רפורמה במנהל מקרקעי ישראל
הרפורמה במנהל הציבורי תחל במינהל מקרקעי ישראל. מינהל מקרקעי ישראל, במתכונתו הנוכחית, הוא גוף שיש לשנותו מן היסוד. ממשלת קדימה תפעל לנתק את תלות האזרחים במינהל (בשיטה דומה לשיטה בה בוצעו בעבר מבצעי היוון). המצב בו אזרחים נאלצים לשכור את שירותיו של "מאכער" - כדי לקדם את ענייניהם הלגיטימיים במקום שהפקידות תעשה זאת - הוא בלתי נסבל.

• מנהל מקרקעי ישראל, בצורה החדשה שתהיה לו, יתרכז בשיווק, בחטיבות קרקע גדולות ובהירתמות למשימות לאומיות. המינהל, כמו יתר גופי הממשלה, ייבחן ביכולתו לבצע את מדיניות הממשלה והלאום, ביעילות ותוך מתן שירות נאות לאזרחים.

השלטון המקומי
השלטון המקומי הוא הזרוע השלטונית שאזרחי ישראל נחשפים לה ברמה הגבוהה ביותר. קדימה תומכת בחלוקה ברורה של הסמכויות והאחריות בין השלטון המרכזי למקומי, תוך הקצאת תקציבים בהתאם ובחיזוק הסמכויות של הרשויות- על מנת להגביר את יכולות הפעולה שלהן, יחד עם הגברת הפיקוח עליהן- כדי למנוע תופעות של שחיתות וחוסר תפקוד ברשויות. בהמשך

• הממשלה תמשיך ברפורמה בוועדות תכנון ובניה, שמשמעותה פירוק וועדות מקומיות-מרחביות, והקמת וועדות מקומיות בכל הרשויות שלהן מעל 14,000 תושבים. כך יוכל כל ראש רשות להיות אחראי על מדיניות התכנון, הביצוע והאכיפה בתחומי הרשות המקומית.
• יועברו סמכויות ממטה משרד הפנים לממונים על המחוזות, המכירים טוב יותר את הבעיות הספציפיות של כל רשות מקומית.
• תמשך מדיניות ההתערבות הנקודתית ברשויות המגלות אוזלת יד ניהולית, מתוך ראייה שהשלטון המרכזי צריך לוודא שכל אזרח מקבל את השירותים הנדרשים מהרשויות המקומיות.