הפחתת דמי הניהול בקרנות פנסיה וקופות גמל

הפחתת דמי ניהולמטבע הדברים, כל ישראלי מחויב בתשלום של שורה ארוכה של מיסים למיניהם, ולרבות מס הכנסה, דמי בריאות, מע"מ, ועוד. אף כי אין כמובן אדם הנהנה מתשלום מיסים, הרי שבפועל מרביתנו מקבלים זאת מכורח הנסיבות, וזאת בהסתמך על כך שמיסים אלו נקבעים על ידי נציגיו של הציבור, אשר נבחרים בבחירות דמוקרטיות, וזאת בצורה גלויה לחלוטין.

עם זאת, החל משנת 2005, ובעקבות החלטתה של ממשלת ישראל להעביר את השליטה בקופות הגמל של הציבור מהבנקים הציבוריים לידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות הפרטיים, הוטל על הציבור בישראל מס נוסף, וזאת בצורה כמעט חשאית, ומבלי שמרבית הישראלים ידעו על כך. מדובר במס אשר משפיע מדי שנה על מספר רב של ישראלים, ואין כמעט ישראלי אשר לא יאלץ לשלמו במהלך חייו.

מס זה, המוכר גם בכינוי "דמי ניהול", נגבה ישירות מהחיסכון הפנסיוני האישי של כל אחד מאתנו, וזאת על ידי הקופות הפנסיוניות, המחזיקות בחיסכון הפנסיוני.

יש להבהיר בהקשר זה, כי אף שדמי הניהול מהווים מס לכל דבר ועניין, המוטל על חלק גדול מהציבור הישראלי, הרי שההחלטה משנת 2005 בדבר העברת קופות הגמל מהבנקים לידיהן של חברות הביטוח ובתי ההשקעות הפרטיים, וכן מתן ההרשאה לקופות הפנסיוניות לגבות את דמי הניהול מתוכניות החיסכון הפנסיוני של כל אחד מאתנו, נעשתה ללא עיגון בספר החוקים של ישראל, ובצורה שעשויה להיות מוגדרת ב"מחטף" לכל דבר.

כיצד נגבים דמי הניהול?

כאמור, דמי הניהול נגבים ישירות מקרנות הפנסיה וקופות הגמל הפרטיות של הציבור, וזאת החל מיום העברתן מידי הבנקים בישראל לאותם הגופים, וכחלק ממימוש המלצותיה של ועדת בכר להפחתת הריכוזיות במשק, אשר ניתנו בשנת 2005.

על פי הנהלים שנקבעו על ידי ממשלת ישראל, כל קופה פנסיונית רשאית להחליט בדבר השיעור המדויק של דמי הניהול אשר אותו ברצונה לגבות מהחיסכון הפנסיוני, וזאת עד לסכום גג המוסדר בנהלים.

את דמי הניהול גובות הקופות הפנסיוניות בשתי דרכים: הן כאחוז מסוים מכל הפקדה לחיסכון הפנסיוני, והן כאחוז מסוים ישירות מהסכום הכולל המופקד בחיסכון. התפיסה המקורית הייתה כי התחרות בין החברות, ותנאי השוק החופשי, יבטיחו כי דמי הניהול יישארו נמוכים, ולטובת כלל האזרחים.

בדיעבד, והחל משנת 2005, מחקרים וסקרים שונים גילו כי דמי הניהול אשר נגבו על ידי הקופות הפנסיוניות עלו בהדרגה בעשרות אחוזים, כאשר בין שנת 2005 לשנת 2010 דמי הניהול עלו בממוצע בכ-70%. כתוצאה מכך, הלכה וגברה הדרישה מטעם הציבור להפחית את תקרת דמי הניהול המותרים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל של הציבור, ולהגביר את ההגנה הממשלתית על החסכונות הפנסיוניים של כל אחד מאתנו.

הפחתת דמי הניהול בשנת 2012

במהלך חודש פברואר 2012, ובעקבות מאבק ציבורי רחב אשר זכה לגיבוי מטעם מספר חברי כנסת ממפלגות שונות, הועלתה הסוגיה לדיון מחודש בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, שם הושמעה פעם נוספת הדרישה להפחית את גובה דמי הניהול אשר הקופות הפנסיוניות רשאיות לגבות מהחיסכון הפנסיוני של האזרחים בישראל.

בסופו של דבר, ובעקבות התערבותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, גובשה פשרה בנושא, אשר קבעה כי דמי הניהול אשר קופות הגמל יורשו לגבות מהחיסכון הפנסיוני, לא יעלו על סך של 4% מכל הפקדה חודשית, ועל 1.05% מכלל החיסכון הצבור. פשרה זו, אשר נכנסה לתוקף בהדרגה, אומצה במלואה בשנת 2014, והוכיחה כי מאבק ציבורי נחוש ולא מתפשר יכול לשנות את המציאות, ולהטיב עם הציבור בתחומים שונים.